בנובמבר, עם השקת Chrome 108, נבצע כמה שינויים באופן שבו אזור התצוגה של הפריסה פועל כשהמקלדת הווירטואלית (OSK) מוצגת. בעקבות השינוי הזה, Chrome ב-Android לא ישנה יותר את הגודל של אזור התצוגה בפריסה, אלא רק את הגודל של אזור התצוגה החזותי. השינוי הזה ישווה בין ההתנהגות של Chrome ב-Android לזו של Chrome ב-iOS ושל Safari ב-iOS.
ריכזנו כאן קצת רקע על מה שקורה, למה אנחנו עושים את השינוי הזה ב-Chrome ומה אתם יכולים לעשות כדי להתכונן.
אזור התצוגה של הפריסה ואזור התצוגה החזותי
כשנכנסים לאתר, לא רואים את כל התוכן של הדף אחרי שהוא נטען. במקום זאת, הדפדפן מציע אזור תצוגה שדרכו אפשר לראות חלק מהדף. אזור התצוגה הזה נקרא גם אזור התצוגה של הפריסה. כשהתוכן של דף מסוים גדול מדי, הדפדפן מציע מנגנון גלילה.
כשממקמים רכיבים באמצעות position: fixed, הם ימוקמו ביחס לאותו אזור תצוגה של הפריסה. מכיוון שהאזור הגלוי של הפריסה נשאר במקום כשגוללים למטה בדף, גם רכיבים שמשתמשים ב-position: fixed נשארים במקום.
position: fixed (תיבות כחולות). מוצגים (משמאל לימין) Safari ב-iPhone, Chrome ב-Android ו-Firefox ב-Android.
בנוסף לאזור התצוגה של הפריסה, הדפדפן מציע גם אזור תצוגה חזותי. הוא מייצג את החלק של אזור התצוגה שגלוי כרגע. ברמת זום 1, אזור התצוגה החזותי הוא בגודל של אזור התצוגה של הפריסה.
כשמגדילים את התצוגה בתנועת צביטה, מקטינים את הגודל של אזור התצוגה החזותי ביחס לאזור התצוגה של הפריסה.
התנהגות שינוי הגודל של אזור התצוגה
כשמתמקדים בשדה קלט או בכל אזור אחר שניתן לעריכה, מכשירים – בעיקר מכשירים עם מסך מגע – יכולים להציג מקלדת וירטואלית. המקלדת הזו, שלעיתים קרובות נקראת מקלדת וירטואלית,מאפשרת למשתמשים להזין תוכן באזור שניתן לעריכה.
במצב כזה, הדפדפנים מגיבים באחת מהדרכים הבאות ביחס לאזורי התצוגה השונים:
- לשנות את הגודל רק של אזור התצוגה החזותי ולהזיז את אזור התצוגה בפריסה.
- משנים את הגודל של אזור התצוגה החזותי ושל אזור התצוגה של הפריסה.
- לא לשנות את הגודל של אזור התצוגה בפריסה או של אזור התצוגה החזותי, ולהציג את המקלדת הווירטואלית כשכבת-על מעל שניהם.
שלושת סוגי ההתנהגות האלה מוצגים באופן הבא:
בהתאם לשילוב של הדפדפן ומערכת ההפעלה שבהם המבקר משתמש, אחת מההתנהגויות האלה תתרחש, ואין לכם שליטה על כך.
מיפוי ההתנהגויות השונות של שינוי הגודל
במסגרת מאמצי המחקר של אזור התצוגה – חלק מ-Interop 2022 – נחקרו היבטים שונים שקשורים לאזור התצוגה, בכל שילוב של דפדפן ומערכת הפעלה.
אחד מההיבטים שנבדקים הוא ההתנהגות של שינוי הגודל כשהמקלדת הווירטואלית מוצגת. הסיווג שנקבע בעקבות זאת:
קבוצה אחת
דפדפנים שמשנים את הגודל של אזור התצוגה החזותי, בלי לשנות את אזור התצוגה של הפריסה.
- Safari ב-iOS
- Safari ב-iPadOS
- Chrome ב-ChromeOS
- Chrome ב-iOS
- Chrome ב-iPadOS
- Edge ב-iOS
- Edge ב-iPadOS
קבוצה 2
דפדפנים שמשנים את הגודל של אזור התצוגה החזותי ושל אזור התצוגה בפריסה.
- Chrome ב-Android
- Firefox ב-Android
- Edge ב-Android
- Firefox ב-iOS
קבוצה שלוש
דפדפנים שלא משנים את הגודל של אף אחד מאזורי התצוגה:
- אין כברירת מחדל – ב-Chrome ב-Android אפשר להביע הסכמה להתנהגות הזו באמצעות VirtualKeyboard API
תופעות הלוואי של כל התנהגות
ההבדל הזה בשינוי הגודל של אזורי התצוגה השונים כשהמקלדת הווירטואלית מוצגת מוביל לפריסה ולשינוי גודל של אתרים שלא פועלים באופן הדדי.
בדפדפנים מקבוצה 1, כשהמקלדת הווירטואלית מוצגת:
- הערכים המחושבים של יחידות יחסיות של אזור התצוגה נשארים ללא שינוי.
- רכיבים שנועדו לתפוס את כל המרחב החזותי שומרים על הגודל שלהם.
- רכיבים שמשתמשים ב-
position: fixedנשארים במקום, והמקלדת הווירטואלית יכולה להסתיר אותם.
בדפדפנים מקבוצה 2, כשהמקלדת הווירטואלית מוצגת:
- הערכים המחושבים של יחידות יחסיות של אזור התצוגה מתכווצים.
- רכיבים שעוצבו כך שיתפסו את כל המרחב החזותי מתכווצים.
- רכיבים שמשתמשים ב-
position: fixedיכולים להופיע במקום אחר בפריסה.
position: fixed (תיבות כחולות). בתמונה מוצגים Safari ב-iOS (מימין) ו-Chrome ב-Android (במרכז ומשמאל).
אלא אם תשתמשו ב-User-Agent sniffing או בסקריפטים נרחבים, לא תוכלו לדעת באיזו התנהגות נעשה שימוש. אתם גם לא יכולים לשנות את ההתנהגות, כי היא נקבעת לפי השילוב של הדפדפן ומערכת ההפעלה שמהם המשתמש נכנס.
שינוי פעולת ברירת המחדל ב-Chrome 108
החל מגרסה Chrome 108, דפדפן Chrome ב-Android ישנה את ההתנהגות של שינוי הגודל של אזור התצוגה, כך שגודל אזור התצוגה בפריסה לא ישתנה יותר כשהמקלדת הווירטואלית מוצגת.
השינוי הזה יתאים את ההתנהגות של Chrome ב-Android לזו של Chrome ב-iOS, ב-iPadOS, ב-Windows וב-CrOS, של Safari ב-iOS וב-iPadOS ושל Edge ב-iOS, ב-iPadOS וב-Windows.
השינוי הזה מאפשר ליוצרים לדעת איזו התנהגות תהיה בשימוש, לא משנה באיזו מערכת הפעלה Chrome פועל. בנוסף, היא מאפשרת יחידות יציבות ביחס לאזור התצוגה: הצגה או הסתרה של המקלדת הווירטואלית לא משפיעה על היחידות האלה.
הבעת הסכמה להתנהגות אחרת
אם אתם רוצים שהאתר שלכם ישתמש בהתנהגות שינוי הגודל שלפני גרסה 108, אל דאגה. ב-Chrome 108 יש גם תוסף למטא תג של אזור התצוגה.
באמצעות המפתח interactive-widget, אתם יכולים להגדיר ל-Chrome את אופן הפעולה הרצוי של שינוי הגודל.
הערכים הקבילים של interactive-widget הם:
-
resizes-visual: משנה את הגודל של אזור התצוגה החזותי בלבד, ולא של אזור התצוגה של הפריסה. -
resizes-content: שינוי הגודל של אזור התצוגה החזותי ושל אזור התצוגה של הפריסה. -
overlays-content: לא לשנות את הגודל של אזורי התצוגה.
כדי לחזור להתנהגות "הישנה" של Chrome ב-Android, צריך להגדיר את המטא תג של אזור התצוגה כך:
<meta name="viewport" content="width=device-width, initial-scale=1.0, interactive-widget=resizes-content">
אם לא תכללו את interactive-widget במטא תג של אזור התצוגה, Chrome ישתמש בהתנהגות ברירת המחדל, שהיא resizes-visual.
ההגדרות האלה משפיעות על אזורי התצוגה השונים באופן הבא:
resizes-visual, resizes-content ו-overlays-content.
אתם יכולים לנסות את ההשפעה של כל ערך בדפדפן שלכם באתר ההדגמה הזה.
בדיקה ומשוב
אנחנו מצפים שיהיו הבדלים קלים באתרים קיימים, אבל לא צפוי שהם יחסמו את האתרים כי Chrome 108 ב-Android יפעל עכשיו באופן דומה ל-Safari ב-iOS. לכן, אתרים שפועלים בצורה תקינה ב-Safari ב-iOS אמורים לפעול בצורה תקינה גם ב-Chrome 108 ב-Android.
עם זאת, אנחנו ממליצים לבעלי אתרים לבדוק את האתרים שלהם ב-Chrome 108, שנמצא בגרסת בטא החל מ-27 באוקטובר 2022. חשוב לשים לב במיוחד לרכיבים שמשתמשים ב-position: fixed או מסתמכים על יחידות יחסיות של אזור התצוגה.
אפשר לשלוח משוב בכתובת crbug.com. הקפידו לכלול את המילים "מקלדת וירטואלית" בכותרת הדוח.