פורסם: 8 באוקטובר 2025
עם מטמון בעל משך חיים ארוך, טעינת הדף שלכם במסגרת ביקורים חוזרים יכולה להיות מהירה יותר.
כשדפדפן מבקש משאב, השרת שמספק את המשאב יכול להגיד לדפדפן כמה זמן הוא צריך לשמור אותו במטמון באופן זמני. בכל בקשה עוקבת למשאב הזה, הדפדפן משתמש בעותק המקומי שלו במקום לקבל אותו מהרשת.
זמן האחזור חשוב הרבה יותר מרוחב הפס לביצועי האתר, ולכן הימנעות מזמן אחזור ברשת לבקשות מפתח יכולה לשפר באופן משמעותי את הביצועים שנתפסים על ידי המשתמש.
איך להשתמש בתובנה הזו
לכל הבקשות של משאבי משנה שאפשר לשמור במטמון צריך להיות זמן חיים במטמון של 30 ימים לפחות (2,592,000 שניות). אנחנו מאמינים שכל הנכסים הסטטיים צריכים לפעול לפי עץ ההחלטות שמתואר כאן: למשאבים שניתנים לשמירה במטמון צריך להיות זמן חיים ארוך מאוד (30 ימים או שנה).
בקשה נחשבת כבקשה שאפשר לשמור במטמון אם:
- המשאב הוא גופן, תמונה, קובץ מדיה, סקריפט או גיליון סגנונות.
- למשאב יש קוד סטטוס HTTP 200, 203 או 206.
- כותרות התגובה של המשאב לא מוציאות אותו במפורש מהזיכרון (לדוגמה:
no-cache, must-revalidate, no-store).
במאמר The HTTP cache: your first line of defense guide וב-codelab Configuring HTTP caching behavior מוסבר איך לשמור משאבים במטמון.
משתמשים בחלונית Network בכלי הפיתוח ל-Chrome כדי לוודא שכותרות Cache-Control מוגדרות כמו שצריך. בנוסף, בעמודה Size בחלונית Network מצוין אם בקשה מסוימת נשלפה מהמטמון.
הנחיות ספציפיות לטכנולוגיה
התובנה הזו כוללת גם הנחיות ספציפיות לטכנולוגיות שמשמשות בדפים הבאים:
Drupal
בדף ניהול » הגדרה » פיתוח, מגדירים את הגיל המרבי של דפדפן ומטמון של שרת proxy. מידע על מטמון Drupal ואופטימיזציה של ביצועים
Joomla
WordPress
ראו שמירה במטמון הדפדפן.