תוספי Manifest V2 הוסרו מחנות האינטרנט של Chrome ב-31 באוגוסט 2026. כדי שהתוסף יהיה זמין שוב למשתמשים, צריך להעביר אותו ל-Manifest V3.

‫Google משתמשת בטכנולוגיית AI כדי לתרגם תוכן לשפה המועדפת עליך. בתרגומים כאלו עשויות להיות שגיאות.

הפניית API

תאריך הרענון: 2026-09-25 robots: noindex

כדי שרוב התוספים יפעלו, הם צריכים גישה לאחד או יותר ממשקי API של תוספים ל-Chrome. במסמכי התיעוד האלה של API מתוארים ממשקי ה-API שזמינים לשימוש בתוספים, ומוצגים תרחישים לדוגמה.

accessibilityFeatures: אפשר להשתמש ב-chrome.accessibilityFeatures API כדי לנהל את תכונות הנגישות של Chrome. ה-API הזה מסתמך על אב הטיפוס ChromeSetting של API מסוג כדי לקבל ולהגדיר תכונות נגישות ספציפיות. כדי לקבל את מצבי התכונות, התוסף צריך לבקש הרשאה accessibilityFeatures.read. כדי לשנות את מצב התכונה, התוסף צריך את ההרשאה accessibilityFeatures.modify. שימו לב: accessibilityFeatures.modify לא מרמז על הרשאה של accessibilityFeatures.read.
alarms: אפשר להשתמש ב-chrome.alarms API כדי לתזמן קוד שיפעל מעת לעת או בזמן מסוים בעתיד.
audio: ‫Chrome 59 ואילך ChromeOS בלבד

ממשק chrome.audio API מסופק כדי לאפשר למשתמשים לקבל מידע על מכשירי האודיו שמחוברים למערכת ולשלוט בהם. ה-API הזה זמין כרגע רק במצב קיוסק ב-ChromeOS.
bookmarks: אפשר להשתמש ב-chrome.bookmarks API כדי ליצור סימניות, לארגן אותן ולבצע פעולות אחרות. אפשר גם לעיין במאמר בנושא דפים להחלפה, שבו מוסבר איך ליצור דף מותאם אישית במנהל הסימניות.
browserAction: &leq; MV2

אפשר להשתמש בפעולות בדפדפן כדי להוסיף סמלים לסרגל הכלים הראשי של Google Chrome, משמאל לסרגל הכתובות. בנוסף לסמל, לפעולה בדפדפן יכולים להיות הסבר קצר, תג וחלון קופץ.
browsingData: משתמשים ב-chrome.browsingData API כדי להסיר נתוני גלישה מהפרופיל המקומי של המשתמש.
certificateProvider: ‫Chrome 46 ואילך ChromeOS בלבד

אפשר להשתמש ב-API הזה כדי לחשוף אישורים לפלטפורמה, והפלטפורמה יכולה להשתמש באישורים האלה לאימות TLS.
פקודות: אפשר להשתמש ב-API של הפקודות כדי להוסיף מקשי קיצור שמפעילים פעולות בתוסף, למשל פעולה לפתיחת פעולת הדפדפן או לשליחת פקודה לתוסף.
contentSettings: אפשר להשתמש ב-chrome.contentSettings API כדי לשנות הגדרות שקובעות אם אתרים יכולים להשתמש בתכונות כמו קובצי Cookie,‏ JavaScript ותוספים. באופן כללי יותר, הגדרות התוכן מאפשרות לכם להתאים אישית את ההתנהגות של Chrome לכל אתר בנפרד, במקום באופן גלובלי.
contextMenus: אפשר להשתמש ב-chrome.contextMenus API כדי להוסיף פריטים לתפריט ההקשר של Google Chrome. אתם יכולים לבחור לאילו סוגים של אובייקטים יחולו התוספות לתפריט ההקשר, כמו תמונות, היפר-קישורים ודפים.
קובצי Cookie: אפשר להשתמש ב-chrome.cookies API כדי לשלוח שאילתות לגבי קובצי Cookie ולשנות אותם, ולקבל התראה כשהם משתנים.
debugger: ממשק ה-API‏ chrome.debugger משמש כהעברה חלופית לפרוטוקול הניפוי באגים מרחוק של Chrome. אפשר להשתמש ב-chrome.debugger כדי לצרף כרטיסייה אחת או יותר למכשיר, כדי לבצע אינטראקציה עם הרשת, לנפות באגים ב-JavaScript, לשנות את ה-DOM ואת ה-CSS ועוד. משתמשים במאפיין Debuggee tabId כדי לטרגט כרטיסיות עם sendCommand ולנתב אירועים לפי tabId מתוך קריאות חוזרות (callback) של onEvent.
declarativeContent: אפשר להשתמש ב-API‏ chrome.declarativeContent כדי לבצע פעולות בהתאם לתוכן של דף, בלי לבקש הרשאה לקרוא את התוכן של הדף.
declarativeNetRequest: ‫Chrome 84 ואילך

ה-API‏ chrome.declarativeNetRequest משמש לחסימה או לשינוי של בקשות רשת על ידי ציון כללים הצהרתיים. כך התוספים יכולים לשנות את בקשות הרשת בלי ליירט אותן ולראות את התוכן שלהן, וכך לשמור על הפרטיות.
declarativeWebRequest: ערוץ בטא ‫&leq; MV2

הערה: ממשק ה-API הזה הוצא משימוש. אפשר לעיין במקום זאת ב-API של declarativeNetRequest. אפשר להשתמש ב-chrome.declarativeWebRequest API כדי ליירט, לחסום או לשנות בקשות בזמן שהן בטיסה. היא מהירה משמעותית מ-chrome.webRequest API כי אפשר לרשום כללים שמוערכים בדפדפן ולא במנוע JavaScript, מה שמקצר את זמן האחזור של הלוך ושוב ומאפשר יעילות גבוהה יותר.
desktopCapture: ה-API של סטרימינג ממחשב מצלם את התוכן של המסך, של חלונות בודדים או של כרטיסיות בודדות.
devtools.inspectedWindow: אפשר להשתמש ב-chrome.devtools.inspectedWindow API כדי ליצור אינטראקציה עם החלון שנבדק: לקבל את מזהה הכרטיסייה של הדף שנבדק, להעריך את הקוד בהקשר של החלון שנבדק, לטעון מחדש את הדף או לקבל את רשימת המשאבים בדף.
devtools.network: אפשר להשתמש ב-chrome.devtools.network API כדי לאחזר את המידע על בקשות הרשת שמוצגות בכלי למפתחים בחלונית 'רשת'.
devtools.panels: כדי לשלב את התוסף בממשק המשתמש של חלון כלי הפיתוח, צריך להשתמש ב-chrome.devtools.panels API: ליצור חלוניות משלכם, לגשת לחלוניות קיימות ולהוסיף סרגלי צד.
devtools.performance: ‫Chrome 129 ואילך

אפשר להשתמש ב-chrome.devtools.performance API כדי להאזין לעדכונים של סטטוס התיעוד בחלונית Performance בכלי הפיתוח.
devtools.recorder: ‫Chrome 105 ואילך

משתמשים ב-chrome.devtools.recorder API כדי להתאים אישית את החלונית Recorder בכלי הפיתוח.
dns: Dev channel

משתמשים ב-API של chrome.dns לפתרון DNS.
documentScan: ‫Chrome 44 ואילך ChromeOS בלבד

אפשר להשתמש ב-chrome.documentScan API כדי לגלות ולאחזר תמונות מסורקי מסמכים שמחוברים למכשיר.
dom: ‫Chrome 88 ואילך

שימוש ב-chrome.dom API כדי לגשת לממשקי DOM API מיוחדים לתוספים
הורדות: משתמשים ב-chrome.downloads API כדי להתחיל, לעקוב, לשנות ולחפש הורדות באופן פרוגרמטי.
enterprise.deviceAttributes: ‫Chrome 46 ואילך ‫ChromeOS בלבד נדרשת מדיניות

משתמשים ב-chrome.enterprise.deviceAttributes API כדי לקרוא מאפייני מכשיר. הערה: ה-API הזה זמין רק לתוספים שהותקנו לפי הגדרת האדמין באמצעות מדיניות ארגונית.
enterprise.hardwarePlatform: ‫Chrome 71 ואילך נדרשת מדיניות

אפשר להשתמש ב-API‏ chrome.enterprise.hardwarePlatform כדי לקבל את היצרן והדגם של פלטפורמת החומרה שבה הדפדפן פועל. הערה: ה-API הזה זמין רק לתוספים שהותקנו על ידי מדיניות ארגונית.
enterprise.login: ‫Chrome 139 ואילך ChromeOS בלבד נדרשת מדיניות

משתמשים ב-chrome.enterprise.login API כדי לצאת מסשנים שמוגדרים "גלישה כאורח". הערה: ממשק ה-API הזה זמין רק לתוספים שהותקנו על ידי מדיניות ארגונית בסשנים מנוהלים של גלישה כאורחים ב-ChromeOS.
enterprise.networkingAttributes: ‫Chrome 85 ואילך ‫ChromeOS בלבד נדרשת מדיניות

משתמשים ב-chrome.enterprise.networkingAttributes API כדי לקרוא מידע על הרשת הנוכחית. הערה: ה-API הזה זמין רק לתוספים שהותקנו לפי הגדרת האדמין באמצעות מדיניות ארגונית.
enterprise.platformKeys: ‫ChromeOS בלבד נדרשת מדיניות

משתמשים ב-API‏ chrome.enterprise.platformKeys כדי ליצור מפתחות ולהתקין אישורים למפתחות האלה. הפלטפורמה תנהל את האישורים, ואפשר להשתמש בהם לאימות TLS, לגישה לרשת או באמצעות תוסף אחר דרך chrome.platformKeys.
אירועים: מרחב השמות chrome.events מכיל סוגים נפוצים שמשמשים ממשקי API לשליחת אירועים כדי להודיע לכם כשקורה משהו מעניין.
extension: ל-API‏ chrome.extension יש כלי עזר שאפשר להשתמש בהם בכל דף של תוסף. היא כוללת תמיכה בהעברת הודעות בין תוסף לבין סקריפטים של תוכן או בין תוספים, כפי שמתואר בפירוט במאמר בנושא העברת הודעות.
extensionTypes: ממשק ה-API‏ chrome.extensionTypes מכיל הצהרות על סוגים של תוספים ל-Chrome.
fileBrowserHandler: ChromeOS only Foreground only

משתמשים ב-API ‏chrome.fileBrowserHandler כדי להרחיב את סייר הקבצים של ChromeOS. לדוגמה, אתם יכולים להשתמש ב-API הזה כדי לאפשר למשתמשים להעלות קבצים לאתר שלכם.
fileSystemProvider: ‫ChromeOS בלבד

אפשר להשתמש ב-chrome.fileSystemProvider API כדי ליצור מערכות קבצים שאפשר לגשת אליהן ממנהל הקבצים ב-ChromeOS.
fontSettings: אפשר להשתמש ב-chrome.fontSettings API כדי לנהל את הגדרות הגופן של Chrome.
gcm: משתמשים ב-chrome.gcm כדי לאפשר לאפליקציות ולתוספים לשלוח ולקבל הודעות דרך העברת הודעות בענן ב-Firebase ‏ (FCM).
היסטוריה: משתמשים ב-chrome.history API כדי ליצור אינטראקציה עם הרשומה של הדפדפן לגבי דפים שבוקרו. אתם יכולים להוסיף כתובות URL להיסטוריה של הדפדפן, להסיר אותן ממנה ולחפש אותן בה. כדי להחליף את דף ההיסטוריה בגרסה משלכם, אפשר לעיין במאמר בנושא החלפת דפים.
i18n: אפשר להשתמש בתשתית chrome.i18n כדי להטמיע בינאום בכל האפליקציה או התוסף.
identity: משתמשים ב-chrome.identity API כדי לקבל אסימוני גישה מסוג OAuth2.
idle: אפשר להשתמש ב-chrome.idle API כדי לזהות מתי משתנה מצב חוסר הפעילות של המחשב.
input.ime: ‫ChromeOS בלבד

אפשר להשתמש ב-chrome.input.ime API כדי להטמיע IME מותאם אישית ב-ChromeOS. כך התוסף יכול לטפל בהקשות על המקשים, להגדיר את ההרכב ולנהל את חלון האפשרויות.
instanceID: ‫Chrome 44 ואילך

משתמשים ב-chrome.instanceID כדי לגשת לשירות Instance ID.
loginState: ‫Chrome 78 ואילך ChromeOS בלבד

משתמשים ב-chrome.loginState API כדי לקרוא את מצב הכניסה ולעקוב אחריו.
סרטונים: ‫chrome.management API מספק דרכים לניהול אפליקציות ותוספים מותקנים.
mimeHandler: ‫Chrome 151 ואילך

משתמשים ב-chrome.mimeHandler API כדי לטפל בזרמים של סוג MIME בתוספים של צד שלישי.
התראות: אפשר להשתמש ב-chrome.notifications API כדי ליצור התראות עשירות באמצעות תבניות ולהציג את ההתראות האלה למשתמשים במגש המערכת.
סרגל הכתובות: ה-API של סרגל הכתובות מאפשר לרשום מילת מפתח בסרגל הכתובות של Google Chrome, שנקרא גם סרגל הכתובות.
pageAction: &leq; MV2

אפשר להשתמש ב-chrome.pageAction API כדי להוסיף סמלים לסרגל הכלים הראשי של Google Chrome, משמאל לסרגל הכתובות. פעולות בדף מייצגות פעולות שאפשר לבצע בדף הנוכחי, אבל לא רלוונטיות לכל הדפים. כשפעולות בדף לא פעילות, הן מופיעות באפור.
pageCapture: משתמשים ב-chrome.pageCapture API כדי לשמור כרטיסייה כ-MHTML.
הרשאות: כדי שהמשתמשים יבינו למה נדרשות ההרשאות ויאשרו רק את ההרשאות ההכרחיות, כדאי להשתמש ב-API של chrome.permissions כדי לבקש הרשאות אופציונליות מוצהרות בזמן הריצה ולא בזמן ההתקנה.
platformKeys: ‫Chrome 45 ואילך ChromeOS בלבד

משתמשים ב-API‏ chrome.platformKeys כדי לגשת לאישורי לקוח שמנוהלים על ידי הפלטפורמה. אם המשתמש או המדיניות מעניקים את ההרשאה, תוסף יכול להשתמש באישור כזה בפרוטוקול האימות המותאם אישית שלו. לדוגמה, ההגדרה הזו מאפשרת שימוש באישורים שמנוהלים על ידי הפלטפורמה ברשתות VPN של צד שלישי (ראו chrome.vpnProvider).
power: אפשר להשתמש ב-chrome.power API כדי לשנות את תכונות ניהול צריכת החשמל של המערכת.
printerProvider: ‫Chrome 44 ואילך

‫chrome.printerProvider API חושף אירועים שמשמשים את מרכז ההדפסה לשליחת שאילתות למדפסות שנשלטות על ידי תוספים, כדי לשאול על היכולות שלהן ולשלוח אליהן משימות הדפסה.
printing: ‫Chrome 81 ואילך ‫ChromeOS בלבד

משתמשים ב-API‏ chrome.printing כדי לשלוח משימות הדפסה למדפסות שמותקנות ב-Chromebook.
printingMetrics: ‫Chrome 79 ואילך ‫ChromeOS בלבד נדרשת מדיניות

משתמשים ב-chrome.printingMetrics API כדי לאחזר נתונים על השימוש בהדפסה.
פרטיות: אפשר להשתמש ב-chrome.privacy API כדי לשלוט בשימוש בתכונות ב-Chrome שיכולות להשפיע על הפרטיות של המשתמש. ממשק ה-API הזה מסתמך על אב הטיפוס ChromeSetting של API מסוג כדי לקבל ולהגדיר את התצורה של Chrome.
processes: Dev channel

משתמשים ב-chrome.processes API כדי ליצור אינטראקציה עם התהליכים של הדפדפן.
proxy: אפשר להשתמש ב-chrome.proxy API כדי לנהל את הגדרות לשרת proxy של Chrome. ממשק ה-API הזה מסתמך על אב הטיפוס ChromeSetting של סוג ה-API כדי לקבל ולהגדיר את הגדרות ה-proxy.
publicSuffix: ‫Chrome 153 ואילך

משתמשים ב-chrome.publicSuffix API כדי לשלוח שאילתה לרשימת הסיומות הציבוריות (PSL) של הדפדפן.
זמן ריצה: אפשר להשתמש ב-chrome.runtime API כדי לאחזר את ה-service worker, להחזיר פרטים על המניפסט, להאזין לאירועים במחזור החיים של התוסף ולהגיב להם. אפשר גם להשתמש ב-API הזה כדי להמיר את הנתיב היחסי של כתובות URL לכתובות URL מוגדרות במלואן.
search: ‫Chrome 87 ואילך

משתמשים ב-chrome.search API כדי לחפש דרך ספק ברירת המחדל.
סשנים: אפשר להשתמש ב-chrome.sessions API כדי לשלוח שאילתות ולשחזר כרטיסיות וחלונות מסשן גלישה.
storage: אפשר להשתמש ב-chrome.storage API כדי לאחסן נתוני משתמשים, לאחזר אותם ולעקוב אחרי שינויים בהם.
system.cpu: משתמשים ב-system.cpu API כדי לבצע שאילתות על מטא-נתונים של מעבד.
system.display: אפשר להשתמש ב-system.display API כדי לשלוח שאילתה לגבי מטא-נתונים מוצגים.
system.memory: ‫chrome.system.memory API.
system.storage: אפשר להשתמש ב-chrome.system.storage API כדי לשלוח שאילתות לגבי מידע על התקן אחסון ולקבל הודעה כשמכשיר אחסון נייד מחובר או מנותק.
systemLog: ‫Chrome 125 ואילך ‫ChromeOS בלבד נדרשת מדיניות

אפשר להשתמש בממשק ה-API‏ chrome.systemLog כדי להקליט יומני מערכת של Chrome מתוספים.
tabCapture: משתמשים ב-chrome.tabCapture API כדי ליצור אינטראקציה עם זרמי מדיה בכרטיסיות.
כרטיסיות: משתמשים ב-chrome.tabs API כדי ליצור אינטראקציה עם מערכת הכרטיסיות של הדפדפן. אתם יכולים להשתמש ב-API הזה כדי ליצור, לשנות ולסדר מחדש כרטיסיות בדפדפן.
topSites: אפשר להשתמש ב-chrome.topSites API כדי לגשת לאתרים המובילים (כלומר, לאתרים שבהם מבקרים בתדירות הגבוהה ביותר) שמוצגים בדף הכרטיסייה החדשה. הם לא כוללים קיצורי דרך שהמשתמש התאים אישית.
tts: משתמשים ב-chrome.tts API כדי להפעיל המרת טקסט לדיבור (TTS) מסונתז. אפשר גם לעיין בממשק ה-API הקשור ttsEngine, שמאפשר לתוסף להטמיע מנוע דיבור.
ttsEngine: משתמשים ב-chrome.ttsEngine API כדי להטמיע מנוע להמרת טקסט לדיבור(TTS) באמצעות תוסף. אם התוסף שלכם נרשם באמצעות ה-API הזה, הוא יקבל אירועים שמכילים הבעה שצריך להקריא ופרמטרים אחרים כשתוסף או אפליקציית Chrome משתמשים ב-API ‏tts כדי ליצור דיבור. לאחר מכן, התוסף יכול להשתמש בכל טכנולוגיית אינטרנט זמינה כדי לסנתז את הדיבור ולהפיק אותו, ולשלוח אירועים בחזרה לפונקציה הקוראת כדי לדווח על הסטטוס.
types: ‫chrome.types API מכיל הצהרות על סוגים ב-Chrome.
vpnProvider: ‫Chrome 43 ואילך ChromeOS בלבד

משתמשים ב-chrome.vpnProvider API כדי להטמיע לקוח VPN.
טפט: ‫Chrome 43 ואילך ChromeOS בלבד

משתמשים ב-chrome.wallpaper API כדי לשנות את הטפט ב-ChromeOS.
webNavigation: אפשר להשתמש ב-chrome.webNavigation API כדי לקבל התראות על הסטטוס של בקשות ניווט שנמצאות בתהליך.
webRequest: אפשר להשתמש ב-chrome.webRequest API כדי לצפות בתנועת הגולשים ולנתח אותה, ולעכב, לחסום או לשנות בקשות בזמן שהן בטיפול.
Windows: משתמשים ב-chrome.windows API כדי ליצור אינטראקציה עם חלונות דפדפן. אתם יכולים להשתמש ב-API הזה כדי ליצור חלונות בדפדפן, לשנות אותם ולסדר אותם מחדש.

הפניית API קל לארגן דפים בעזרת אוספים אפשר לשמור ולסווג תוכן על סמך ההעדפות שלך.

הפניית API